טיפול-במתבגרים

טיפול במתבגרים


גיל ההתבגרות הוא גיל של גיבוש זהות והגדרה עצמית מחודשת. הילדים הקטנים שלנו, שרק "אתמול" ליווינו לגן ולבית הספר, עוברים תהליך הכרוך פעמים רבות בעימותים עמנו, ההורים, ובניסיון להדוף כל ניסיון קרבה מצדנו, בניסיון להגדיר מחדש את הטריטוריה הזהותית שלהם. בגיל הזה, ילדים מושפעים משינויים פיזיולוגיים, הורמונליים, לצד שינויים מנטליים ורגשיים. הם נמצאים במעין מצב ביניים בין ילדות לבגרות: מצד אחד, הם עושים את צעדיהם הראשונים בעולמם של בוגרים ומצד שני, הם חסרי ניסיון וזקוקים לעצת ההורים ועזרתם. זהו מצב המעורר תסכולים ולעיתים גם התפרצויות, ולפעמים הוא חורג מתהליך נורמטיבי של התבגרות ומחייב התערבות טיפולית.
 
  • סימנים שצריכים להדליק נורות אדומות

     
    איך תדעו להבחין אם התנהגות ילדיכם היא התנהגות נורמלית של גיל ההתבגרות או התנהגות החורגת מגבולות הנורמה ומעידה על קשיי התמודדות משמעותיים המחייבים פנייה לקבלת עזרה?

    הכל תלוי בתשדורות גלויות וסמויות שאתם מקבלים מהמתבגר/ים שלכם. סימנים המאותתים לכם כי הגיע הזמן לקבל עזרה הם:

    • התבטאויות אובדניות

    • הפרעות אכילה

    • הדרדרות בלימודים והעדרות מבית הספר

    • הסתגרות, נסיגה חברתית ודרישה קיצונית לפרטיות

    • הפרעות שינה

    • התנהגות עבריינית והימשכות לנוער שוליים

    • שינויים קיצוניים במצב הרוח והתפרצויות זעם


  • חובת הסודיות של המטפל

     
    המטפל מחויב בשמירת סודיות כלפי המתבגר המגיע אליו, וזהו אחד היסודות בבניית קשרי אמון עם המטופל. המטפל איננו צינור אינפורמציה עקיף אל ההורים, למעט חריג אחד: אם ידוע לו על נטייה אובדנית של המתבגר או על כוונה או ניסיון לפגוע באחרים. במקרה כזה, עליו ליידע את ההורים. 
  • מהלך הטיפול

     
    פגישות הטיפול הראשונות מתקיימות עם המתבגר ומטרתן בניית אמון ויצירת קשר חיובי. המטפל אינו מכתיב את נושאי השיחה, אלא להיפך, מאפשר למטופל מרחב חופשי בבחירת נושאי השיחה ותוכנה ויש לו תפקיד מכוון בלבד.

    רק לאחר קבלת הסכמתו של המטופל ובידיעתו מוזמנים ההורים לפגישת היכרות עם המטפל. במהלך פגישה זו שואב המטפל אינפורמציה על המתבגר ועל משפחתו, מספק להורים מידע על התרשמותו מהמתבגר וקשייו, המלצות כיצד לנהוג ולעיתים גם הדרכה מלאה כיצד להתמודד עימו.